אופרייט ליס בע"מ נ' בלום ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 30,904 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 16/03/12.

מדובר בתאונה שארעה בצומת מרומזר, כאשר כל אחד מהנהגים המעורבים טוען כי חצה את הצומת לאור מופע ירוק ברמזור המורה בכיוון נסיעתו, ואילו הנהג האחר חצה את הצומת לאור מופע אדום בכיוון נסיעתו. אין חולק כי שני הנהגים הגיעו בנסיעה רציפה לצומת, נהגת התובעת בנסיעה ישר ואילו נהג הנתבעים בפניה שמאלה, מול נתיב נסיעת הנהגת. כן אין חולק כי בכיוון נסיעת הנהג מערכת רמזורים שונה לנוסעים ישר ולאלה הפונים שמאלה.

1.בדיון שנערך בפני העידו הנהגת ברכב התובעת, בעלה והנתבע.

2.ב"כ התובעת עתר בסיכומיו לקבלת התביעה לאור עדות הנהגת ובעלה, לאור העובדה שבכיוון נסיעת רכב התובעת רמזור אחד בלבד ואילו בכיוון נסיעת הנתבע שני מופעי רמזורים, דבר שעלול להוביל לבלבול בכניסה לצומת. הנתבע לא פעל לתביעת נזקיו, ומכאן שלא סבור היה כי איננו אשם בתאונה. הטענה כי בכיוון נסיעת הנתבע דלק אור ירוק גם לכיוון הנוסעים ישר הועלתה לראשונה בעדות הנתבע ולא בהודעתו במשטרה.

3.ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו כי הנתבע כלל לא נשאל האם יכול שהתבלבל במופע הרמזורים. עדת התובעת לא ציינה בהודעתה במשטרה כי האטה לפני הכניסה לצומת, כפי שהצהירה בעדותה בבית המשפט. באם נסעה במהירות נמוכה והבחינה ברכב הנתבע, היה באפשרותה לעצור ולהימנע מהתאונה, והדבר מעיד כי נסעה במהירות גבוהה. יש ליתן משקל נמוך לעדות בעלה של הנהגת. לאור מיקום התאונה, בנתיב הימני בכיוון נסיעת הנהגת, משמע כי רכב הנתבעים כבר היה בצומת בטרם נכנסה הנהגת לצומת.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

לא הובאה בפני תכנית הרמזורים של הצומת או חוות דעת מומחה לענין זה.

לפיכך, אין לי אלא לבחון את העדויות שהובאו בפני.

כל אחד מהנהגים עמד על גירסתו כי ציית למופע ירוק ברמזור המורה בכיוון נסיעתו.

5.נהגת רכב התובעת העידה כי נסעה בנתיב הימני במהירות 30-40 קמ"ש, בנסיעה רציפה. כמנהגה לפני כל צומת, היא הורידה רגלה מדוושת הגז והסתכלה סביבה (פרט זה לא הופיע בעדותה במשטרה, בהיותו "טריוויאלי", כלשונה). היא הבחינה ברכב הנתבע מגיע מהנתיב ממול, המשיכה בנסיעה איטית ואז התנגש בה רכב הנתבע שהמשיך בנסיעתו. הנהגת הצהירה כי הינה מורה לנהיגה והיא אף מכירה את סדר הרמזורים בצומת. הנהגת הצהירה כי רכב נוסף נסע מאחוריה משמאל. כן הצהירה כי הבחינה ברכבים הנוסעים ישר בנתיב מולה. אף פרט זה לא צוין בהודעתה במשטרה.

בהודעתה במשטרה טענה הנהגת כי רכב עמד מצד ימין לנתיב נסיעתה ויש בכך כדי לחזק טענתה כי נסעה לאור מופע ירוק ברמזור. לטעמי, אין באמור כדי לסייע לתובעת, שכן הנהגת ציינה כי מדובר בפניה "חופשית" ימינה, ומשכך יש להניח כי נהג אותו רכב עמד לאחר שהבחין בנסיעתה הרציפה של נהגת התובעת.

6.בעלה של הנהגת, שישב לצידה בעת התאונה, הצהיר כי רכב התובעת נכנס לצומת לאור מופע ירוק ברמזור, כאשר רכב הנתבע התנגש בו. הם נסעו במהירות 40-50 קמ"ש בנסיעה שוטפת.

בעדותו הצהיר כי רכב משמאלם עבר את הצומת לאחריהם, אך בהודעתו במשטרה ציין כי בעת התאונה, בכיוון נסיעת רכב הנהגת, היה רכבם הרכב היחיד בצומת. הוא אף לא ציין את הרכב הנוסף, שלטענת הנהגת, עמד מצד ימין.

7.הנתבע הצהיר כי פנה שמאלה בצומת לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתו, אז הבחין ברכב התובעת מגיח במהירות גבוהה. הנתבע טען כי הודיע בסמוך לאחר התאונה על התרחשותה לסוכנת הביטוח שלו ולא זכר מדוע נדרש לעריכת נ/2 לאחר מכן. כן הצהיר כי פנה מיוזמתו למשטרת ישראל, ואז הסתבר כי דווח להם על התאונה והוא נחקר תחת אזהרה. (יצוין כי גם הנהגת נחקרה תחת אזהרה. ראה ת/2). הנתבע הצהיר אודות היכרותו את הצומת, את מופע הרמזורים השונה לנוסעים ישר ואת המופע הירוק המשותף בחלקו לנוסעים ישר ולפונים שמאלה. הנתבע הצהיר כי עובר לתאונה שני מופעי הרמזור הורו ירוק. פרט זה לא צוין בהודעתו במשטרה.

הנתבע העיד כי לא תבע את נזקיו בגין התאונה, מאחר שרכבו משנת ייצור 1992, רבצו עליו עיקולים ולכל היותר היה מקבל תמורתו 2,000 ₪. מקובל עלי הסברו זה של הנתבע, בשים לב ל"גיל" הרכב בו נהג.

8.בנסיבות האמורות, לא מצאתי כי ניתן להעדיף גירסת מי מהצדדים על פני רעותה. אין באפשרותי לקבוע כי התובעת הוכיחה את גרסתה באשר להתרחשות התאונה בהתאם למאזן ההסתברויות המוטל עליה.

לפיכך, אין לי אלא להורות על דחיית התביעה.

9.אשר על כן, התביעה נדחית.

בנסיבות המקרה דנן, אין צו להוצאות.